מאחורי הקלעים של סדר פסח - הגדה של פסח 1970

ההגדות נשמרו משנה לשנה בחדר המוסיקה בשני ארגזים.
ארגז אחד הכיל את הגדות שהיו מיועדות לכל מי שלא שר או שלא הקריא. ההגדות האלו חולקו לקהל הרחב בעת עריכת השולחנות לסעודה, הגדה אחת הונחה על כל צלחת. כאשר הצטמצם מספר ההגדות ומספר האוכלים גדל חולקה הגדה אחת לכל שני סועדים.

הארגז השני הכיל הגדות מסומנות. אלו היו ההגדות לקריינים ולזמרים. שמם נרשם בעיפרון בפינה השמאלית העליונה של ההגדה. לקראת ליל הסדר הייתה עפרה מעדכנת את ההגדות השמיות. מרבית התפקידים עברו משנה לשנה. שינויים בוצעו בהתאם לשינויים בקהל. משפחה שנסעה לחגוג מחוץ לקיבוץ, חברים שעזבו ואחרים שנפרדנו מהם לתמיד.
התקשורת בין עפרה לבין בעלי התפקידים התבצעה באמצעות פתק בצורת סימניה שעפרה הייתה מכניסה לדף המתאים בהגדה. השימוש בסימניות היה פועל יוצא של יראת הכבוד להגדה המודפסת. זו הייתה הדרך היחידה למנוע סימונים וקשקושים. כך נשמרו ההגדות משנה לשנה. למעט כתמי אוכל נותרו ההגדות נקיות. את אוסף הפתקים שמרה עפרה משנה לשנה. הם נשמרו לאו דווקא לצורך תיעוד אלא לטובת שימוש חוזר. כל סימנייה הכילה הנחיות מדויקות שנכתבו בנימה אישית: עליך לגשת למיקרופון הקרוב למקום מושבך או לפסנתר. להקריא את קטע הקריאה שלך המתחיל במלים.... מיד אחרי קודמך שסיים במלים.......
והיו גם פתקים עם הנחיות כלליות לסידורים של אחרי הארוחה.